״בוא ותשתה תה!״ - על תרבות התה בטייוואן

מה הקשר בין תה, תרבות וטייוואן? קבלו את הכתבה הראשונה בטור שייכתב ע״י מומחה התה, ניר רווה, ויעסוק בקשר ההדוק שבין טייוואן ותה, וכיצד כל זה יכול להשתלב ביום-יום הישראלי. 

אני אוהב לשתות תה. הרבה תה- ירוק, לבן, שחור, או סוגי תה בעלי שמות מוזרים כמו אולונג ופואר. אך בטרם נהפכתי לחובב תה, הייתי שתיין גדול של משקאות מוגזים וממותקים, ותה באותה תקופה נתפס על ידי כמשקה ששותים עם נענע ולימון כשחולים, או אצל סבתא ביום סגריר, ובעיקר עם קצת סוכר שיהפוך את “התה” לטעים יותר. במרוצת השנים למדתי קצת סינית, ובמסגרת עבודתי עברתי להתגורר בעיר בייג’ינג, שם נגלה בפני תה אחר - כזה שאפשר לחלוט מתפזורת עלי תה טהורים. זאת הייתה התגלות טהורה. תוך זמן קצר הבנתי כי למעשה מדובר במשקה שונה לחלוטין ממה שעד לאותו זמן הכרתי כ’תה’. הגילוי שניתן לחלוט עלי תה טהורים, ללא צורך בשקית, ולקבל משקה אלגנטי, בעל מגוון רחב של טעמים עשירים וניחוחות משכרים, הוא זה שגרם לי להתאהב בטירוף במשקה הזה ובטקסיו. הניחוחות עליהם אני יכול להתענג בכל פעם שאני מבקר באזורי הגידול השונים, הטעמים של גידולי התה הטריים שזה עתה נקטפו, שהם אף פעם אבל אף פעם לא כמו הגידול שקדם להם. אני אוהב את ההרגשה ואת היכולת להבין את הרוח של מקום כלשהו כבר מהלגימה הראשונה, ואת האווירה וההשראה שנוצרת סביב כוס תה, אשר מעודדת אנשים לעצור לרגע, לשוחח ולשתף זה את זה במחשבותיהם.

אותה השראת תה היא זו שגם עודדה אותי לפני מספר שנים לעצור ולהבין שברצוני לשלב את המשקה המופלא הזה בחיי. תובנה זו עוררה בי את הרצון לתור אחר ידע רלוונטי במקומות בהם חיים ונושמים תה, ובשל כך קיבלתי החלטה לצאת למסע בעולם התה כשהכיוון ברור - לקבוע בסיס באחת ממעצמות התה שבאזור מזרח אסיה, ללמוד את תרבות התה המקומית וממנה לצאת עד כמה שניתן לגיחות בתרבויות התה השכנות. בהתחלה הנטייה הטבעית שלי הייתה סין - ארץ המוצא של צמח התה, יצרנית התה הגדולה בעולם אשר בה מפיקים את כלל סוגי התה, וגם המקום בו התפתחה תרבות התה הראשונה בהיסטוריה. או אולי יפן, אשר גם בה קיימת תרבות תה (בעיקר ירוק) מרתקת. אולם בחיפושי אחר המקום האידיאלי עבורי, נזכרתי כי במהלך שהותי בסין שמעתי פעמים רבות אודות איכותו המשובחת של התה הגדל בטייוואן, והאי שמדי פעם עלה לכותרות תמיד סקרן אותי. לאחר מעט בירורים והכנות, יצאתי בשנת 2013 לביקור הכנה ראשוני בטייוואן, על מנת לבדוק האם המקום עונה למטרות שהצבתי לעצמי: לרכוש ידע רחב ככל הניתן בתחום התה, ולבדוק כיצד ניתן לשלב את המשקה בחיי היום-יום המודרניים. באותו ביקור הבנתי כי הגעתי למקום הנכון - תוך זמן קצר הוקסמתי לא רק מטעמיו העשירים של התה המשובח הגדל באי, אלא גם מנופיו של האי ומתושביו, שהיו מקבלי פנים ופתחו בפני צוהר לעולם התה. 

תה וטייוואן קשורים האחד בשני באופן הדוק, היות ותה גדל בכל אזורי האי ונמכר בכל פינת רחוב. תה יוגש בכל פגישת משא ומתן עסקית, סעודות חתונה או שירותי הלוויה. למעשה, תה הוא חלק מהמרקם החברתי של טייוואן. "בוא ותשתה תה" הינה ברכה סטנדרטית לאורחים. שולחנות תה מהווים פריט ריהוט סטנדרטי בבתים ועסקים טייוואניים, שכן הגשת תה היא דרך לגרום לאורחים ולקוחות להרגיש רצויים. 

מרבית הטייוואנים נוהגים לשתות תה מדי יום. הטענה הרווחת בטייוואן היא כי תה מהווה מקור לאנרגיה ומרץ, ומספק תחושה של נוחות. שתיית תה מהווה צורת בילוי טייוואני מאוד נפוצה, עד כדי כך שיש שיתארו זאת כתופעה שהיא על סף האובססיה. בארוחות הבוקר, צהריים וערב קיים מגוון רחב של סוגי תה המשתלבים באופן כמעט מושלם עם כל סוג מזון בדיאטה של הטייוואני הממוצע. אולם כשזה מגיע למשקה של אחה”צ או משקה אותו רוצים ללגום תוך כדי תנועה בשוק הלילה המקומי, שום דבר לא דומה לחיבתם של הטייוואנים ל"תה חלב-פנינים" (Bubble Tea), אשר יש הרואים בו את המשקה הלאומי של טייוואן.

תרבות התה העשירה שהתפתחה בטייוואן מגלמת בתוכה ידע עצום בן מאות שנים, אשר מקורו בהגעתם של מהגרים סינים אל האי הקטן לפני כ-300 שנה. כמו כן, ניתן למצוא בטייוואן השפעה רבה של תרבות התה היפנית, שמקורה בתקופת הכיבוש היפני על האי במחצית הראשונה של המאה ה-20. לכל אלו ניתן להוסיף את אופייה הרב-גוני של החברה הטייוואנית, המשלבת בתוכה מסורות עתיקות יחד עם פתיחות לשינויים וחדשנות מודרנית, אלמנט אשר מקבל ביטוי של ממש גם בתרבות התה הייחודית שהתפתחה באי. 

התה ממלא תפקיד משמעותי בתרבות הטייוואנית, עוד מהמאה ה-17, כאשר ההולנדים החלו לגדל אותו בקנה מידה קטן על האי. עם זאת, רק בסוף המאה ה-18 חל שינוי משמעותי במעמד גידולו של צמח התה, וזאת בעקבות גל הגירה גדול של סינים, אשר החלו לגדל את צמח התה לצורכי הפצה בקנה מידה המוני. 

היפנים, שכבשו את טייוואן בסוף המאה ה-19 ושלטו בה עד סוף מלחמת העולם השנייה, הם שפיתחו את תעשיית התה באי והיו אלו אשר משכו את תשומת הלב העולמית לתה הטייוואני, אשר באותה תקופה היה מוכר תחת השם “תה פורמוזה”.

על הכותב:

ניר רווה- חוקר ומומחה לתרבות התה של מזרח אסיה בדגש על טייוואן. התגורר בטייוואן בשנים 2013-2018 וכיום מייבא תה טייוואני לישראל ועוסק בהעברת סדנאות והרצאות על תרבות התה הייחודית למזרח אסיה. החזון של ניר הוא להנגיש את תרבות התה לחיי היומיום בסלון הבית הישראלי. הכתבות של ניר עוסקות בחוויות התה שצבר במהלך שהותו במזרח אסיה, באנשים, במקומות, אזורי הגידול, בתי התה וכל מה שיש לו קשר ישיר או עקיף לצמח התה והתרבות שהתפתחה סביבו.

סקרנים איזה עוד הפתעות טעימות יש לטייוואן להציע?

מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?

מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?

לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.

ובינתיים, מוזמנים לצפות בסרטון של Taiwanit בשיתוף משרד התיירות הטייוואני על 10 המאכלים המומלצים בטייוואן, שהתה הוא בהחלט אחד מהם!