כתבה מאת: דגן תבורי בליווי מיטל מרגוליס לין, במסגרת תוכנית המתמחים של האוניברסיטה העברית
בשנת 2019 טייוואן עשתה היסטוריה והפכה לראשונה במרחב האסייתי אשר הכירה בחוקיות נישואים חד מיניים. באופן כללי, בעשרים השנים האחרונות נוכחות הקהילה הגאה בטייוואן הולכת וגוברת וזהו אחד הנושאים החמים ביותר בפוליטיקה המקומית. כיום טייוואן נחשבת למארחת ״גיי פרנדלי״ במיוחד, כשהגישה הזו זוכה לתמיכה מצד הממשלה ומצד חלקים נרחבים בחברה הטייוואנית.
הומוסקסואליות בסין העתיקה
שלא כמו בתרבויות אחרות, בתרבות הסינית לא קיים איסור כלשהו על קיום מערכת יחסים בין בני זוג מאותו המין, ואפילו אפשר למצוא סיפורים על קיסרים ודמויות מפתח שתחזקו מערכות יחסים חד מיניות לכל אורך ההיסטוריה הסינית. למרות זאת, ובדומה לנהוג ביוון העתיקה, קיום מערכת יחסים מונוגמית עם בן אותו המין נחשבה לטאבו. הסיבה לכך לא הייתה מערכת היחסים עצמה, אלא הצורך בהמשכיות - הבאת ילדים לעולם - אשר מן הסתם חייבה מערכת יחסים הטרוסקסואלית. באותם ימים, גברים ונשים שלא הביאו ילדים נודו מהחברה הכללית וזכו לניכור ממשפחותיהם.
הסיבה לכך נעוצה בפולחן האבות הנהוג בתרבות הסינית. על פי האמונה העממית, כל אדם מלווה בחייו על ידי בני משפחתו המתים. כל עוד הוא מכבד אותם ודואג להם, בני משפחתו ידאגו לו למזל טוב. אם לא יכבד אותם, צפוי לו מזל רע. אי הבאת ילד לעולם נתפסה בסין כפגיעה חמורה באבותיו של האדם, ומערכת יחסים חד מינית הייתה בעייתית במובן הזה. בקיצור, הטאבו לא הוטל על מערכות היחסים אלא על התוצאה האפשרית שלהן – אי המשכיות של המשפחה.
אפליה כלפי הקהילה הלהט״בית
עד לשנות ה-30 של המאה ה-20 לא היה מושג מוגדר בסינית למערכות יחסים חד מיניות. המושג הובא על ידי צעירים משכילים שלמדו במדינות המערב ושם נחשפו אליו לראשונה. רק אז נקשרה ההומוסקסואליות לראשונה להתנהגות חברתית חריגה ואף להפרעה נפשית, וכך הפך הנושא לטאבו גם בחברה הטייוואנית. היחס כלפי הקהילה החמיר עם התפרצות מגפת האיידס, כשחוסר הוודאות שליווה את המחלה בהתחלה עורר פחד בציבור ותוקפנות כלפי הקהילה הלהט״בית, עד כדי כך שהיה קיים חשש כבד מפני פגיעה בחברי הקהילה. אפילו בשנת 2009 ההשפעה של אותה תקופה עוד ניכרה - במחקר שנערך באותה שנה הורים רבים ציינו את הפחד לבריאות ושלמות גופם של ילדיהם במידה ואלו יצאו מהארון. המחקר ציין כי מגפת האיידס חיזקה תפיסות שליליות של החברה הכללית כלפי הקהילה.
במשך שנים רבות הקהילה סבלה מאפליה חברתית ומוסדית. אחד מהסיפורים הבולטים היה של בן זוגו של מרצה בכיר באוניברסיטה מובילה באי: המרצה חלה בסרטן, אך בן זוגו לא היה יכול לקבל שום החלטה רפואית הנוגעת אליו. בנוסף לכך, הוא לא היה יכול לרשת את הדירה שבה השניים גרו במשך עשרות שנות זוגיות או את כספי הפנסיה של בן זוגו. זאת למרות שאילו היה אישה והשניים היו נשואים כחוק הוא היה זכאי לכל ההטבות הללו. הסיפור הכה גלים בטייוואן וחיזק את התודעה הציבורית כי יש לשאוף לשיוויון חברתי ולמניעת אפליה על רקע נטייה מינית.
קבלת הקהילה ותמיכה ציבורית
החל משנות ה-2000 המוקדמות חלה תפנית ביחס הציבור הרחב לקהילה הגאה. השינוי הובל על ידי חקיקת "חוק החינוך השיוויוני", אשר הגדיר את זכותו של כל אדם לרכוש השכלה ואסר על הדרתו ממערכת החינוך בשל מינו, מוצאו, דתו, נטייתו המינית או מוצאו האתני. מעט לאחר החקיקה הזו, עיריית טייפה תמכה בקיום מצעד גאווה ראשון בעיר. מצעד הגאווה הראשון בטייוואן התקיים בנובמבר 2003 בהשתתפות 3000 צועדים בלבד, שרבים מהם כיסו את פניהם במסכות כדי להסתיר את זהותם. המצעד גרר ביקורת כלפי עיריית טייוואן על כך שהיא מעודדת הומוסקסואליות ופריצות, אך לצידה נשמעו גם קולות תמיכה רבים.
טייפה – העיר המובילה את המאבק
טייפה הייתה ממובילות המאבק למען שיוויון זכויות לקהילה הגאה. כך למשל היא הייתה הראשונה לשנות טפסים רשמיים - במקום ״אם״ ו״אב״ הטפסים ציינו ״הורים״, בקשות להנחה בעירייה דרשו את שם ״בן/בת הזוג״ ולא ״בעל״ או ״אישה״. העירייה גם הכירה בבני זוג מאותו המין עבור רישום עירוני או כאנשי קשר לעת חירום. במקביל, העירייה המשיכה לקיים מצעדי גאווה אשר צברו תאוצה משנה לשנה, וכך לנרמל את נוכחות הקהילה בקרב הציבור. הובלתה של טייפה בנושא מורגשת מאוד גם ברמות הממשל הגבוהות יותר, שכן נשיאת טייוואן כיום הייתה ראשת העיר של טייפה כשהתקיים בה מצעד הגאווה הראשון! באותו מצעד היא נשאה נאום שקרא לשיוויון זכויות לחברי הקהילה, ומאז היא ממשיכה לפעול למען קידום זכויות הלהט״ב בטייוואן וגם בזירה הבינלאומית.
הצעירים מובילים את המאבק
עם התגברות הנוכחות של הקהילה הגאה במרחב הציבורי, כך גם גברה התמיכה בה. בשנת 2009 מחצית מהציבור הטייוואני העידו על תמיכה במיסוד נישואים לזוגות חד מיניים. ב-2018 אחוז התומכים עלה לשני שליש. אחד הגורמים שתרמו להגדלת התמיכה בקהילה היו תנועות הצעירים.
הצעירים הטייוואנים באופן כללי מעורבים מאוד פוליטית ומובילים שינויים חברתיים. בשנת 2014 צעירים פרצו לפרלמנט הטייוואני וצרו עליו, במחאה על הסכם שחר שעתיד היה להיחתם על ידי המפלגה הלאומית – גוומינדנג. המחאה, שהמשיכה לאורך אותה שנה וכונתה ״תנועת החמניות״ (על שם הצבע האהוב של דגלי המחאה), אמנם פרצה בגלל אותו הסכם, אך הצעירים העלו נושאים נוספים לסדר היום בטייוואן. אחד המרכזיים שבהם היה זכויות הקהילה הגאה, וכך הנושא עלה שוב לסדר היום הציבורי. לתפיסתם של מובילי המחאה, זכויות המגיעות לבני זוג הטרוסקסואלים צריכות להינתן במלואן גם לזוגות חד מיניים, כולל הזכות לאימוץ, נישואין או סבסוד שימור פוריות. בכלל, צעירים בטייוואן תומכים באופן כמעט מוחלט בקידום זכויות הקהילה במרחב הציבורי, בבתי הספר ובתפקידי מפתח בחברה.
עם רוח גבית צעירה ורעננה, המשיכה הקהילה הגאה להילחם על שיוויון זכויותיה. בשנת 2017, באחת מעתירותיה לבית המשפט, זכתה הקהילה להישג נוסף: בית המשפט הורה לממשלה למצוא פיתרון לנישואים חד מיניים, בטענה שמניעת הנישואים האלו לא תואמת את חוקת טייוואן ולכן איננה חוקתית. הממשלה נענתה לבית המשפט ובשנת 2019 חוקק חוק נישואים שיוויוני - כאמור, בפעם הראשונה בקרב מדינות אסיה. החל מאותה שנה זוגות חד מיניים יכולים להינשא ולקבל את כל ההטבות המוגדרות בחוק לזוגות נשואים.
עם זאת, לא הכל ורוד. המהלכים האלו עדיין נמצאים תחת מתקפה מצד קבוצות שמרניות אשר מבקשות להילחם על "ערכים מסורתיים" ולמנוע את קידום החקיקה בנושא. מהצד השני, יש הטוענים כי החוקים הקיימים אינם מספקים וכי על הממשלה לפעול יותר בנושא. כך למשל עולה הדרישה שזוגות להט״בים יקבלו סיוע במימון פונדקאות או שיתאפשר להם לאמץ אימוץ חוקי. כך או כך, נראה כי הקהילה הגאה זוכה לתמיכה רחבה הן מהציבור הכללי והן ממוסדות השלטון. בבחירות האחרונות שנערכו בטייוואן נושא זה היה בין הנושאים המובילים שהתמודדים לנשיאות הציגו במצעם.
אודרי טאנג
אחד מהישגיה המשמעותיים ביותר של הקהילה לאחרונה היה מינוייה של אודרי טאנג. טאנג הינה מהנדסת תוכנה במקצועה וכיום יושבת בקבינט ומכהנת כשרת הדיגיטל הטיוואנית. טאנג נולדה בשנת 1981 כגבר ומגיל צעיר הדגימה מחוננות יוצאת דופן. במהלך לימודיה התבלטו בעיקר כישוריה לרכישת שפות ומדע. עם תחילת לימודיה באוניברסיטה הרגישה מנותקת מיתר חבריה לספסל הלימודים, ובשנת 2005 עברה טיפולים לשינוי מין. כיום היא מזדהה כ"א-בינרית" (מי שזהותה המגדרית איננה רק ״גבר״ או ״אישה״). המינוי וההופעה של טאנג בכלי התקשורת בתקופת הקורונה היו אבן דרך חשובה בקידום שוויון זכויות הלהט״ב בטייוואן, וסייעו בהנכחה במרחב הציבורי של הקהילה הגאה בכלל, והקהילה הטרנסית והא-בינארית בפרט, שכן קהילות אלו עדיין מופלות לרעה בחברה הטייוואנית.
למרות שהקהילה הגאה בטייוואן עדיין נתקלת בקשיים שונים, טייוואן בהחלט יכולה להתגאות בהיותה אחת מהמדינות הכי גיי-פרנדלי במרחב האסייתי ובכלל בעולם. תמיכת הציבור והמהלכים של השלטון למען זכויות הקהילה מעודדים למדי, והצפי הוא שעד מהרה טייוואן תהפוך להיות גם אחת המדינות השוויוניות ביותר בתחום הזה (אחרי שכבר כבשה את המקום השישי במדד השוויון המגדרי-עולמי).
המלצה לביקור גיי-פרנדלי בעיר:
רובע שימנדינג (Ximending)
רובע שימנדינג, המכונה בקצרה ״שימן״, הוא אזור צעיר ותוסס במיוחד במרכז טייפה. ברובע תוכלו למצוא שווקי לילה נהדרים, אוכל מגוון, חנויות ייחודיות ומספר אתרים היסטוריים. מעבר לכך, הוא נחשב ל״רובע הגאה״ של טייפה, וברגע שתגיעו תתקשו לפספס את דגלי הגאווה, את מופעי הרחוב, ואת מעבר החצייה המפורסם בצבעי הקשת. מרכז העניינים הוא סביב ״הבית האדום״ (The Red House) - מבנה שהתחיל את דרכו בתור השוק הציבורי הראשון בעיר, וכיום הוא מאכלס שפע של מועדונים וברים גאים, מופעי דראג, חנויות המיועדות לקהילה הגאה ועוד.
מצעד הגאווה – 28/10/2023
אם התמזל מזלכם להיות בטייוואן בסוף אוקטובר, אנחנו ממליצים מאוד להצטרף למצעד הגאווה בטייפה, שיתקיים השנה ב-28 באוקטובר 2023. המצעד הוא האירוע הגאה הגדול ביותר באסיה, ומושך אליו מבקרים רבים מכל העולם. השנה הוא צפוי להיות צבעוני, תוסס ומהנה במיוחד, שכן הוא משולב גם עם חגיגות האלווין.
מתכננים ביקור בטייוואן ורוצים להפיק ממנו את המירב?
מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?
מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?
לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.
שכולנו נרבה אהבה!
