• Taiwanit

על שם מה? הסיפורים והמשמעויות מאחורי השמות בעיר טייפה

מאת: תומר ניסימוב


עומדים לבקר בבירה טייפה ומתקשים לבטא או לזכור את שמות המקומות בהם אתם מעוניינים לבקר? מתעניינים בהיסטוריה ובגאוגרפיה של טייוואן ומחוצה לה? הכתבה הבאה תעשה לכם סדר ותציג בפניכם את הסיפורים והמשמעויות שמאחורי שמות המקומות המפורסמים בבירה טייפה.


מדוע בכלל כדאי או חשוב להכיר את שמות המקומות בטייפה?


בעוד במקומות רבים בעולם ובייחוד במדינות המערב נהוג לקרוא למקומות ורחובות על שם אישים גדולים כמו מייסדי המדינה, מדענים, אנשי צבא וכו', טייוואן מבדילה את עצמה מן הנוהג המקובל הזה, ולאורך עשרות השנים האחרונות הרחובות והמקומות הציבוריים קיבלו את שמותיהם ממקורות שונים, כך שניתן לחלק אותם לקבוצות שונות.


שמות המקומות והרחובות בטייוואן יכולים לספר לנו רבות על ההיסטוריה, התרבות והמסורת הסינים, ולא פחות מכך, על הגאוגרפיה של סין עצמה – מקום מושבה הקודם של ממשלת הרפובליקה לפני מעברה לטייוואן. באמצעותבחירת השמות, השלטון הרפובליקאי דאג לקדם ערכים קונפוציאנים מסורתיים בקרב האוכלוסיה. באותו הזמן, השלטון גם דאג לפתח "מסורת" חדשה שהדגישה את העבר המהפכני של הממשלה והצבא הרפובליקאים בסין, גם אם לאלו לא היה קשר של ממש לטייוואן ולתושבי טייוואן. לכן, אל תופתעו לגלות שמות של רחובות כמו "צ'נגדו" או "נאנג'ינג" – ערים גדולות וחשובות בסין, או שמות כמו "נאמנות וכיבוד אבות", בעודכם מטיילים בבירה טייפה.


קראו עוד על הרפוליבקאים הסינים וההיסטוריה המודרנית של טייוואן


מהמסורת הקונפוציאנית לתקופת הרפובליקה


מצד אחד, שמות רחובות ורובעים רבים בטייוואן עדיין ממשיכים את המסורת הסינית שהייתה קיימת עוד לפני המאה ה-20, של מתן שמות המזוהים עם האידיאלים והערכים הקונפוציאנים - התורה הפוליטית-מדינית-חברתית המרכזית בתרבות הסינית. עם מעברה הסופי של ממשלת הרפובליקה מסין אל טייוואן בשנת 1949 ולאחר מכן, השלטונות עודדו מסיבותיהם שלהם את המשך המסורת הזו, אך הדגישו את הערכים, העקרונות והאידיאלים הקונפוציאנים שתאמו להשקפתם, מתוך שאיפה "להדריך" את העם אל הדרך הרצויה על ידי הפצתם.


דוגמה מובהקת לכך הוא אחד הרחובות המרכזיים בעיר טייפה – ג'ונג-ס'יאו (Zhongxiao 忠孝) – המסמל שני ערכים חשובים מאוד בהגות הקונפוציאנית, והם "נאמנות" ו"כיבוד אבות". התורה הקונפוציאנית שעסקה בעיקר בחיפוש אחר דרכים ופתרונות שיביאו לסדר בחברה ובמדינה, הקבילה רבות בין התא המשפחתי לבין התא המדיני, וכך למשל השוותה את ההיררכיה ואת מעמדו של אב המשפחה, לזה של מנהיג המדינה. כפי שהיה ועדיין מצופה במשפחה הסינית שהילדים יכבדו את הוריהם, כך גם מצופה מהנתינים ומהשרים לכבד ולהיות נאמנים לשליטיהם. כמובן שלא משתמע מכך שמערכת היחסים הזו היא חד-כיוונית, נהפוך הוא; ההורים מחויבים לספק הגנה, חינוך ולדאוג לצרכיהם של ילדיהם, וכך גם מצופה מן השליט להעניק בטחון לנתיניו. לכן, עבור השלטון הרפובליקאי בטייוואן, הערכים "נאמנות" ו"כיבוד אבות" המקבילים בין התא המשפחתי לתא המדיני, נועדו להעביר מסר חשוב לעם מן המסורת הקונפוציאנית: היו בנים ובנות מכבדי הורים במשפחותיכם, וגם אזרחים נאמנים לשלטון.

דוגמה נוספת היא רחוב "ס'ין-יי" (Xinyi 信義), מילולית "אמון" ו"צדק", המקשר בין היכל ההנצחה של צ'יאנג קאי-שק במערב העיר לבניין טייפה 101 שבמזרח העיר.


רחוב ס'ין-יי

מצד שני, השלטון הרפובליקאי שבראשו עמד צ'יאנג קאי-שק, לא רק דאג להזכיר לעם את אותם העקרונות שהוא חפץ בהפצתם בחברה, אלא דאג להנחיל גם את המורשת המהפכנית של מפלגת האומה (Guomindang/Kuomintang) שלא צמחה בטייוואן אלא בסין היבשתית, והגיעה לטייוואן רק עם תבוסתה על ידי הקומוניסטים הסינים ב-1949. בהתאם לכך, לאחר המעבר של ממשלת הרפובליקה אל טייפה ב-1949, השלטונות החלו לעצב מחדש את הנוף העירוני, להרוס חלק מהמבנים הקולוניאליים היפנים, להקים מבנים חדשים, ולהעניק שמות חדשים לרחובות ולמקומות ציבוריים. בכך הם לא רק עיצבו את פני העיר אלא גם נתנו לה זהות חדשה המייצגת את הרפובליקה שנעלמה מעל פני סין – אך המשיכה להתקיים במקום מפלטם האחרון – טייוואן.


עובדה מעניינת נוספת, שלא נודעת אפילו למקומיים רבים, היא שהשלטון הרפובליקאי חילק את מפת טייפה למעין העתק זעיר של המפה הגאוגרפית של סין. כך, אם נחלק את העיר טייפה לארבעה רובעים על פי כיווני הביניים, קרי צפון-מזרח, צפון-מערב, דרום-מזרח ודרום-מערב, יתקבל העתק המייצג את האזורים השונים של סין. למשל, שוק הלילה המפורסם ראו-חה (Raohe night market) הנמצא בצפון-מזרח העיר, קרוי על שם נפת ראו-חה שבצפון מזרח סין.


קראו עוד על השווקים המסקרנים של טייפה


בעוד שהשוק ראו-חה נמצא בצפון-מזרח העיר, בצד הצפון-מערבי נמצא הרחוב המפורסם די-חואה (Dihua 迪化) העשיר בדוכנים וחנויות המוכרים תבלינים, תרופות סיניות מסורתיות, ומטעמים מקומיים. בתקופה הקדם-רפובליקאית, הרחוב נודע כ"רחוב המרכזי" (Zhongjie 中街), מכיוון שהוא באמת היה הרחוב המרכזי והארוך שהתפתח מעבר לשער הצפוני (Beimen) של הרובע הישן של טייפה שהיה מוקף בחומה. בתקופה הרפובליקאית הרחוב קיבל את השם "די-חואה", שמשמעותו הפשוטה היא "להאיר", "להדריך" (enlighten), אך למעשה, די-חואה היא עיר הבירה של האזור האוטונומי האויגורי של ס'ינג'יאנג (Xinjiang) שבצפון-מערב סין, הידועה בשמה המקומי - אורומצ'י (Ürümqi). עם התפשטות שושלת צ'ינג מערבה אל מרכז אסיה במהלך המאה ה-18, הקיסר צ'יין-לונג (Qianlong) נתן לעיר את השם הסיני "די-חואה", וזאת כדי "להאיר" או "להדריך" את אותם עמים לא-סינים שנתפסו כנחותים מבחינה תרבותית. דוגמאות נוספות לנוהג מתן השמות על פי מיקומים גאוגרפים, הם רחוב קונמינג ודרך צ'נגדו הנמצאים בדרום-מערב העיר, בהתאם למיקומם בדרום-מערב סין.

שוק הלילה ראו-חה

דמוקרטיזציה ופוסט-מודרניזם


עם הפיכתה של טייוואן למדינה דמוקרטית במהלך המחצית השניה של שנות ה-80, נשמעו יותר קולות בקרב העם והמדינאים שפחות התחברו למורשת הרפובליקאית שהביאה איתה מפלגת האומה מסין. קולות אלו ניסו לאזן, ובמידת מה לבלום, את ההשפעה הגדולה של המורשת הרפובליקאית בחינוך, בתרבות, ובתחומים אחרים בטייוואן, ובמקום זאת להדגיש את התרבות והמנהגים המקומיים של טייוואן, להבדיל מסין היבשתית.


אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שדרת קטגלאן (Ketagalan Boulevard) המובילה אל הארמון הנשיאותי של טייוואן. עד לשנת 1996, הרחוב הזה היה ידוע בשם ההולם למיקומו של הארמון הנשיאותי -"יחי צ'יאנג קאי-שק", שהיה מנהיגה של טייוואן עד למותו ב-1975. אולם ראש העיר של טייפה, צ'ן שוי-ביין, שכארבע שנים לאחר מכן נבחר וכיהן כנשיאה של טייוואן מטעם המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית (DPP) – הידועה בנסיונותיה לטשטש את המורשת הרפובליקאית בטייוואן – החליט שיש לשנות את שם הרחוב לשם המתאים יותר לתרבות ולהיסטוריה המקומית של טייוואן. הוא בחר בשם "קטגלאן" על שם שבט אבוריג'יני שאוכלוסייתו הצטמצמה בצורה דרסטית במהלך המאות האחרונות בטייוואן, ושהניב המקומי שלו נמצא על סף הכחדה. על ידי צעד זה סימל ראש העיר צ'ן את אחד השינויים שעברה ועודנה עוברת החברה הטייוואנית מאז הפיכתה לדמוקרטיה, ואת מתן הדגש על התרבות וההיסטוריה המקומיים.


קראו עוד על האבוריג'ינים הטייוואנים ועל התהליך שטייוואן עוברת ביחס אליהם בשנים האחרונות


תושבים אבוריג'יניים בטייוואן

על הכותב:

תומר ניסימוב - בעל תואר בוגר ומוסמך בלימודי אסיה מהאוניברסיטה העברית. חוקר היסטוריה מודרנית של מזרח אסיה בדגש על ההיסטוריה של הרפובליקה הסינית. התגורר בשנים האחרונות בסין, טייוואן, ובקוריאה הדרומית.



מאחלים לכם טיול מרתק וקסום!



  • LinkedIn - Grey Circle
  • Facebook - Grey Circle

צרו קשר