שם: רוני מרגוליס
גיל: 23
מקום מגורים: כפר יובל בגליל העליון
מתי ביקרת בטייוואן ובאיזו מסגרת? ביקרתי פעמים רבות, בטיולים וביקורים משפחתיים.
1. למה טייוואן?
נחשפתי לראשונה לטיוואן לפני כעשר שנים כאשר אחותי הגדולה עברה לגור שם, מאז ועד היום יוצא לי לבקר שם לעיתים קרובות יחסית. באותה תקופה לא היה לי יותר מדי מושג על המקום הזה, אבל בזמנו החלטנו לבקר אותה כל המשפחה ביחד, ונדהמתי לגלות עולם במלואו, שונה כל כך ממה שהכרתי עד אז. בתקופת התיכון הייתי מבלה שם כל קיץ יחד עם אחותי.
2. חוויה בלתי נשכחת מטייוואן?
בביקור האחרון שלי בטייוואן, בקיץ 2019, הגעתי בזמן חג הרוחות. בכל שנה חוגגים בטייוואן את החג הזה, כשלאמונתם בתקופה זו בשנה הרוחות מגיעות לעולם. אי אפשר להתעלם מחג הרוחות, הוא מורגש בכל פינה ברחוב, כשבפתח כל חנות עומד שולחן עם מאכלים וקטורות עליו, והטייוואנים מתפללים לידו במטרה להאכיל את הרוחות. אווירת החג הייתה מאוד דומיננטית בכל מקום שאליו הלכתי, ומהשיחות שלי עם המקומיים הבנתי שהם קצת מפחדים מהרוחות וחוששים להרגיז אותן, אז לא יכולתי שלא לפחד גם אני.
אבל... במהלך הביקור הזה הגעתי לעיר הנמל Keelung שנמצאת במרחק של כ-40 דקות נסיעת רכבת מטייפה, ושם הייתה לי חוויה מדהימה ושונה מאווירת החג הכללית, כאשר הגעתי לפסטיבל מיוחד שמתקיים שם לכבוד חג הרוחות, משום שהעיירה הזו ידועה בתור השער שדרכו הרוחות מגיעות לעולם. פתאום החג שהיה מפחיד בעיני קיבל תפנית והפך לחג של חגיגות, מצעדים ותהלוכות. זו הייתה חוויה שמחה ומיוחדת, עם צעדות מלוות במוזיקה מדהימה, המון צבעים ואנשים, והתחושה הייתה שכולם ב"היי". זו חוויה מעניינת במיוחד ומומלצת לכל מי שאוהב תרבות!
3. מקום בטייוואן שלדעתך אסור לפספס?
יצא לי לטייל לא מעט ברחבי טייוואן, אבל הדבר שהכי אהבתי לעשות זה פשוט לשוטט ברחובות, בין הסמטאות, ולראות את חיי היום-יום שם. אהבתי לקחת מצלמה ולצלם רגעים קטנים של אנשים, ברחובות, במקדשים ובשווקים.
4. הצילום האהוב עליך מטייוואן?
תמונה שצילמתי במקדש לונגשאן. למרות שלא הרבה טייוואנים היו מגדירים את עצמם כאנשים דתיים, קשה להתעלם מהמקדשים שוקקי החיים שנראה שתמיד אנשים מגיעים לשם להתפלל, לבקש בקשות וסתם להתייעץ ולשוחח עם האלים. אחד הרגעים שזכורים לי במיוחד היה כאשר באחת התפילות אנשים התפללו והדליקו קטורות ואש. ממש אפשר היה להרגיש את התפילה שלהם.
5. מה היית לוקחת מטייוואן לחיים בישראל?
את האדיבות והנועם של הטייוואנים. מעולם לא פגשתי תרבות כל כך נעימה ונחמדה לזרים. בתור אדם מפוזר, יצא לי לאבד לא מעט חפצים שאיכשהו תמיד היו מוצאים את דרכם חזרה אליי - בעזרת האדיבות של הטייוואנים! בנוסף, מאוד אהבתי את הרוחניות והאמונה שקיימת גם אצל אנשים לא דתיים בטייוואן. בכל רחוב יש מקדש והאנשים מתפללים, ונראה שהרוח היא חלק מאוד משמעותי מהחיים שלהם.
גם אתם ביקרתם והתרגשתם בטייוואן? צילמתם תמונות יפות? רוצים גם אתם לספר על זה?
צרו איתנו קשר והצטרפו לפרויקט המיוחד של Taiwanit - "טייוואן מבעד לעיניים ישראליות".
Comments