שם: ירדן מאירוביץ'
גיל: 31
מקום מגורים: יפו
מתי ביקרת בטייוואן ובאיזו מסגרת? טיילתי בטייוואן במשך חודש בדצמבר 2017, במסגרת טיול ארוך שעשיתי ברחבי אסיה.
1. למה טייוואן?
הגעתי לטייוואן די במקרה. איתי, בן זוגי, ואני יצאנו לטיול ארוך באסיה, כשהתוכנית הייתה להתחיל בסין ומשם להתגלגל. טיילתי די הרבה במזרח גם לפני זה, ודווקא על טייוואן לא ידעתי כלום והיא גם בכלל לא הייתה במחשבות שלי, אבל איתי פגש בספרד (!) בחור פולני (!) שסיפר לו בהתלהבות על הטיול שלו בטייוואן ועל טוב ליבם של המקומיים, וכך נזרע הרעיון. כשהתחלנו לקרוא ולברר על טייוואן היה נראה שכל מי שביקר באי חזר מאוהב, אז החלטנו שמסין נמשיך לשם (מה שגם היה הגיוני מבחינה גאוגרפית). כמובן שגם אנחנו התאהבנו, ואם בהתחלה חודש היה נשמע לנו כמו די והותר בשביל אי קטן, אז בדיעבד התבאסנו שלא נשארנו שם יותר זמן. יום אחד עוד נחזור!
2. חוויה בלתי נשכחת מטייוואן?
אני חורגת מהכללים ומספרת על שתי חוויות, שאחת מייצגת עבורי את היופי המדהים של טייוואן, והשנייה את האנשים המדהימים שלה.
אז החוויה הראשונה היא טיול אופניים שעשינו במשך כמעט שבוע מהעיר חואליין (Hualien) לעיר טאידונג (Taitung), בעמק הבקע המזרחי (East Rift Valley) שבצד המזרחי של טייוואן. זה מסלול רכיבה די פופולרי בטייוואן ורוב האנשים עושים אותו בשלושה ימים, אבל אנחנו כל כך נהנינו מהדרך שכל הזמן הארכנו לעצמנו את המסלול, וגם דיוושנו באיטיות רבה ועצרנו כל חמש דקות לצלם ולספוג את הנופים המהממים. כל יום רכבנו בין שדות אננס, נחלים, מפלים, עיירות מתוקות... עצרנו לאכול במסעדות מקומיות וישנו בבתי הארחה מקסימים. זו הייתה דרך ממש מיוחדת לחוות את הטבע של טייוואן.
החוויה השניה הייתה מאוד לא מתוכננת. נסענו באוטובוס מחואליין למקום בשם שיטיפינג (Shitiping), לאורך החוף המזרחי, ובחורה צעירה מקומית שישבה לידנו התחילה לדבר איתנו. היא סיפרה שהיא נוסעת למסיבת חנוכת בית אצל ההורים שלה, בעיירה אבוריג'ינית סמוכה לשיטיפינג, ואחרי כמה דקות של שיחה הזמינה אותנו להצטרף. בהתחלה היססנו קצת אבל היא התעקשה ואנחנו הסכמנו. איזה מזל! זה היה אירוע כל כך מגניב ושמח - כל השכונה הגיעה, היה מלא אוכל, ריקודים, וכלמיני מסורות מצחיקות. כולם קיבלו אותנו כאילו אנחנו חלק מהמשפחה, האכילו אותנו והכריחו אותנו להשתתף בריקודים. הבחורה מהאוטובוס סיפרה לנו על החיים של הקהילה האבוריג'ינית בטייוואן - משהו ששבוע לפני כן אפילו לא ידענו שקיים, ואחרי המסיבה אפילו הזמינה אותנו להישאר לישון. היינו צריכים לחזור (כי למחרת יצאנו לטיול האופניים המדובר), אבל בהחלט זכינו באחד הימים הבלתי צפויים והמיוחדים ביותר שהיו לנו בטייוואן.
3. מקום בטייוואן שלדעתך אסור לפספס?
יש כמה וכמה מקומות מדהימים שאני בטוחה שכולם יגיעו אליהם בכל מקרה, אז אבחר בכזה שלפעמים נשאר מתחת לרדאר התיירים - העיר טאינאן (Tainan) שבחוף המערבי של טייוואן. אני באופן אישי מאוד אוהבת לטייל במקומות "מקומיים", כאלה שהם לא בהכרח הכי יפים או לאו דווקא מציעים אטרקציות מיוחדות, אבל אפשר ממש להרגיש בהם את האווירה המקומית. טאינאן מהחוויה שלי היא לגמרי כזו, ובעיני כיף פשוט לשוטט ברחובות שלה ולגלות בהם הפתעות. סמטאות קסומות, מקדשים הומים, שווקים, אתרים היסטוריים... אני מאוד אהבתי גם את הנמל של טאינאן, שאפשר לראות בו פעילות ענפה של דיג צדפות, וזה גם ספוט מקסים לשקיעה. חוץ מזה, גולת הכותרת של טאינאן זה אוכל הרחוב, שהוא טעים בצורה בלתי רגילה - אפילו יחסית לטייוואן. בכל פינת רחוב רואים דוכן עם תור ארוך של אנשים, שממתינים ובצדק לאיזו מנה מקומית, ויש כמובן שווקי לילה מעולים - אני ממליצה על שוק Dadong.
לאנשים שאוהבים מקומות מהסוג הזה, שאפשר פשוט להיספג באווירת היום-יום שלהם, אני מאוד ממליצה על טאינאן.
4. מאכל טייוואני שהיית שמחה לאכול עכשיו?
ניסיתי לחשוב על תשובה ומיד עלתה לי לראש רשימה ארוכה של מאכלים שהייתי שמחה לאכול עכשיו! האוכל בטייוואן היה חלק בלתי נפרד מהטיול שלי שם, והוא באמת בין הטעימים והמיוחדים ביותר שאכלתי בעולם.
אבל בלית ברירה אני צריכה לבחור, ויש מאכל אחד שבחיי שאני חושבת עליו ומתגעגעת אליו בתדירות די גבוהה, וזה הבאוצה (Baozi). אלו לחמניות בצק מאודות עם מילויים שונים, לרוב בשר אבל לפעמים גם דברים אחרים, וכמה שהן פשוטות ויומיומיות ככה הן טעימות, מנחמות וממכרות. כדי להשלים את הפנטזיה, הייתי שמחה לקבל אותן עם הרוטב שמגישים במסעדות - סויה, חומץ אורז, ג'ינג'ר, שום ושמן שומשום.
5. הצילום האהוב עליך ביותר מטייוואן?
אני לא יודעת אם זה הצילום שמשקף את טייוואן בצורה הטובה ביותר, אבל זה צילום שאני מאוד אוהבת. הוא צולם במהלך טיול האופניים שלנו, ביום עם מזג אוויר מדהים ושמיים דרמטיים כאלה, ואני זוכרת שכביש האספלט הצדדי שנסענו בו היה ריק ובהק בין השדות שהקיפו אותנו. עצרנו (בפעם המיליון באותו יום) להתלהב מהנוף ומהאור המיוחד, ובעודי מצלמת את איתי (בתמונה הבאה) חלף מולנו האיש הזה עם אופניים משלו וחיוך גדול. אני אוהבת "ללכוד" רגעים חד פעמיים כאלה, שתוך רגע כבר חלפו, ובנוסף התמונה הזו מזכירה לי את כל היופי של טייוואן - הטבעי והאנושי.
לירדן יש בלוג טיולים בשם "אני רוצה תמיד עיניים" על המסע שלה באסיה, ובו היא כותבת בין היתר על טייוואן ומשתפת צילומים נוספים. מוזמנים לעקוב באתר או בפייסבוק.
גם אתם ביקרתם והתרגשתם בטייוואן? צילמתם תמונות יפות? רוצים גם אתם לספר על זה??
צרו איתנו קשר והצטרפו לפרויקט המיוחד של Taiwanit - "טייוואן מבעד לעיניים ישראליות".
