שם: נעה קרני
גיל: 27
מקום מגורים: טייפה
מתי ביקרת בטייוואן ובאיזו מסגרת? זו הפעם הראשונה שאני נמצאת בטייוואן. הגעתי באוקטובר 2021 במסגרת לימודי המשך של השפה הסינית דרך מלגת Huayu.
1. למה טייוואן?
ראשית, אני לומדת מנדרינית כבר למעלה מ-3 שנים במסגרת לימודי תואר במזרח אסיה שסיימתי באוניברסיטת תל אביב. ההיסטוריה והתרבות של המרחב הסיני מאז ומתמיד ריתקו אותי. כשהתחלתי ללמוד את המכלול כולו של השפה, תרבות, דת, היסטוריה ומודרנה, ההשפעה עלי גברה והבנתי שלכאן אני שייכת. על המלגה שמעתי כבר בשנה א' של הלימודים ושמרתי את זה ב-"back of my mind" עד לסיום התואר. במהלך שלוש השנים האלו גם הוקסמתי מהאי דרך הפרופסורים שלימדו אותי ותמיד שיבחו והיללו את טייוואן, וגם דרך המנהלת בעבודה הקודמת שלי במרכז הסחר של הונג קונג, שהתגוררה בטייוואן דרך אותה המלגה לפני 8 שנים.
2. חוויה בלתי נשכחת מטייוואן?
עם כמה שזה נשמע קלישאתי, כמעט כל שבוע אני חווה חוויות מדהימות שאזכור תמיד. הקסם בלגור כאן הוא שאפשר לחוות את העיר הגדולה ואת הטבע והנוף ההררי העוצר נשימה בעת ובעונה אחת.
במהלך חופשת הסמסטר, ובמקביל לחופשת ראש השנה הסיני, נסעתי לטייל במספר מקומות באי וחוויתי לראשונה את טייוואן מחוץ לגבולות טייפה והסביבה. מלבד הייחוד של המקומות עצמם, זכיתי גם לראות את הערים מתעטפות במאפייני החג, תפילות מיוחדות במקדשים ואווירה חגיגית ומחבקת. בכל המקומות בהם ביקרתי זכיתי להכיר את האנשים המקומיים המקסימים שנתנו ערך מוסף לכל מקום בו שהיתי, הרבה עזרה וידע כללי, ולרוב גם מזכרות קטנות ואדומות לכבוד שנת הנמר החדשה.
החוויה הבלתי נשכחת שלי הייתה כשהגעתי לעיר גאושיונג ובדיוק התחיל שם פסטיבל המנורות של טייוואן, אשר נמשך לאורך כל חודש פברואר וכל שנה מתקיים במקום אחר. הפסטיבל מפורסם בכל רחבי האי וסוחף אליו מטיילים מטייוואן כולה, אבל אני לא שמעתי עליו לפני כן ולכן זו הייתה הפתעה כפולה עבורי להגיע לשם. הפסטיבל התחלק לשני אזורים בעיר, האחד על יד קו המים ב-Pier 2 והשני בפארק Weiwuying במרכז העיר, ובכל ערב התקיימו מופעי אורות ענקיים ועוצרי נשימה בסימן שנת הנמר, בקנה מידה שלא יצא לי לראות אף פעם. בנוסף, אחת בכל ערב מתקיים מופע של מאות רחפנים עם מגוון מיצגים. בפארק לעומת זאת, היו מנורות מדהימות ביופיין ובגודלן שהשתרעו לאורך עשרות קילומטרים, חלק מהן גם נעו לצלילי מוזיקה חגיגית ונעימה. היו בפארק גם מייצגים על המים, פעילויות בתוך חלק מהמיצגים ובאופן כללי המון כיף.
יצא לי לחוות מספר פסטיבלי מנורות בטייוואן, אבל הפסטיבל הלאומי בגאושיונג באמת היה בלתי נשכח בכל קנה מידה. האווירה המדהימה בין העוברים והשבים, האורות המהפנטים, המופעים הכמעט ובלתי מציאותיים, ודוכני האמנות והאוכל המפוזרים ברחבי הפסטיבל - כל אלו גרמו לכך שזו תהיה חוויה כל כך יוצאת דופן עד שחזרתי לגאושיונג לאחר שלושה שבועות כדי להספיק לראות עוד קצת מהפסטיבל העצום והמיוחד הזה רגע לפני שנגמר.
3. מקום בטייוואן שלדעתך אסור לפספס?
טייפה הבירה האהובה, בה הכל זמין תמיד ובכל מקום. יש בה המון דברים שאני אוהבת - התחבורה הציבורית המצוינת, שווקי הלילה המלאים במאכלים טריים, טעימים וזולים, המקדשים העתיקים והמפורסמים, המבנים האייקונים וכמובן מגדל טייפה 101 שמכל מקום שיצוץ מולי ברחוב, ולו מרחוק, תמיד מעלה חיוך על פני.
4. הצילום האהוב עליך מטייוואן?
התמונה צולמה במהלך טיול יום מקסים של 12 ק"מ שנקרא Caoling Historic Trail. האי הקטן ברקע זה אי הצב.
5. מה היית לוקחת מטייוואן לחיים בישראל?
דבר שהייתי לוקחת מטייוואן לחיים בישראל הוא את הרוגע והשלווה בהם הטייוואנים חיים. ניתן לראות זאת במיוחד בתחנות המטרו, כשגם בשעות העומס כולם נשארים נעימי הליכות וממתינים בתורים ארוכים ומסודרים. אפשר לראות את התורים האלו בכל מקום בטייוואן, ובכלל הטייוואנים ידועים כחובבי תורים. לפי התורים הם גם ידעו לזהות אם המסעדה או הדוכן מגישים אוכל טעים ויבחרו לעמוד בתור רק בגלל שאחרים גם עומדים שם. את השלווה בה הטייוואנים חיים אפשר לראות בדוגמא נוספת, שלא ראיתי בשום מקום אחר בעולם, והיא עגלות המיועדות לכלבים. כמעט ולא רואים כאן כלבים הצועדים על המדרכה, אלא בעגלה מיוחדת אותה בעליהם מסיעים, ממש כמו תינוקות. דוגמא שלישית אמנם לקוחה מיפן אבל בהחלט השתרשה כאן, והיא מכונות מנוף הבובות הנמצאות ברחובות מרכזיים (וגם פחות), שבהן אפשר למצוא לא רק צעצועים אלא גם מכשירי חשמל, סכיני גילוח ומוצרי ניקיון. המכונות ממוקמות בתוך מין חנות הפתוחה 24/7, ואנשים בכל הגילאים פוקדים אותן בכל שעות היום.
גם אתם ביקרתם והתרגשתם בטייוואן? צילמתם תמונות יפות? רוצים גם אתם לספר על זה?
צרו איתנו קשר והצטרפו לפרויקט המיוחד של Taiwanit - "טייוואן מבעד לעיניים ישראליות".
