top of page
  • תמונת הסופר/תTaiwanit

חינוך כדרך חיים: על מסורות החינוך בטייוואן וכיצד הן באות לידי ביטוי גם היום

כתבה מאת: דגן תבורי


תלמידים בבתי הספר התיכוניים בטייוואן לומדים בממוצע כ-12 שעות ביום. לישראלים זה אולי נשמע מלחיץ מדי, אך הדבר לא חריג כלל במזרח אסיה. כבר מספר שנים שמדינות מזרח אסיה מובילות במבחני הפיזה (PISA), ולא בכדי - בתרבויות האלו ניתנת חשיבות רבה ללימוד, השכלה והרחבת הדעת, ומכאן גם שעות הלימוד המרובות. מהו מקור ההשקעה ההצלחה הלימודית? באסיה בכלל ובטייוואן בפרט אפשר לזקוף זאת לזכות השפעתה התרבותית של החברה הסינית על החינוך במרחב, ובייחוד ההשפעות של התורה הקונפוציאנית.


התורה הקונפוציאנית? בואו נעשה סדר:

קונפוציוס חי בסין בין השנים 479-511 לפנה״ס. הגותו נכתבה והופצה ברבים על ידי תלמידיו, עד שהונחלה בתקופת שלטונה של שושלת חאן (206 לפנה״ס עד 220 לספירה), ולבסוף הפכה ל״מיינסטרים״ של כלל הסינים. עקרונות רבים של ההגות הזו מכווינים את התרבות הסינית עד היום, ואת ההשפעה הזו ניתן לראות גם בטייוואן, שמרבית האוכלוסיה שלה היא צאצאית לבני העם הסיני (בני החאן).


על פי קונפוציוס, על האדם לשאוף להיות ״איש המעלה״. ומיהו ״איש המעלה״? אדם בעל אמות מוסר גבוהות, אמיץ ומאמין בדרכו, מקדש את הלמידה ואת העבודה העצמית על פיתוח המוסריות שלו. מי אינו ראוי להיות ״איש המעלה״? אדם בעל תכונות לא מוסריות כמו רדיפת בצע, חוסר רצון ללמידה, הוללות, אנוכיות ועוד. הרעיון של ״איש המעלה״ מצד אחד מעניק לאדם את החופש לבחור את דרכו בעולם, אך גם מחייב אותו לעמוד בכללי מוסר נוקשים. ואיך הופכים להיות אדם כזה? קונפוציוס מציג את החינוך והלמידה בתור הדרך הכמעט בלעדית לעשות זאת - מטרת החינוך היא להקנות לאדם ולחברה את ערכי המוסר הבסיסיים באמצעות לימוד מעמיק של הקלאסיקות הסיניות ושל כתביו של קונפוציוס ותלמידיו (כמובן). בפועל התואר ״איש המעלה״ היה מאוד פרקטי - הקיסרות הסינית ערכה בחינות שקבעו האם אדם הוא אכן ״איש המעלה״ וזכאי לקבל משרה. המשרה הובילה לרווחה כלכלית משמעותית ולעלייה במעמד החברתי, ולכן משפחות רבות השקיעו בחינוך ילדיהן.


למעשה, קונפוציוס קבע ארבעה עקרונות מרכזיים לחינוך:

  1. למידה וחינוך - כאמור, מהווים את הדרך להגעתו של האדם למעמד ״איש המעלה״.

  2. הבחינות - אבן היסוד של צורת הלימוד הקונפוציאנית, מסייעות באיתור ״אנשי המעלה״.

  3. משפחה - בדומה לדיבר ״כבד את אביך ואת אימך״, גם קונפוציוס ותלמידיו שמו את הערך הזה כאחד הבולטים אצל ״איש המעלה״.

  4. השירות הציבורי - עוד אחת מאבני היסוד של ״איש המעלה״ היא שימוש בידיעותיו על מנת לסייע לציבור ולשמור על מנהל וממשל תקינים.


לקורא הישראלי זה עשוי להישמע נוקשה או מיושן, אבל היסודות האלו מלווים את בני התרבות הסינית כבר מעל אלפיים שנים, והם ממש חלק מהפרקטיקה התרבותית הנהוגה בכל מזרח אסיה. בטייוואן ההשפעות התרבותיות, בין אם הן בודהיסטיות, דאואיסטיות או קונפוציאניות, מונהגות ומקודמות על ידי הממשל הטיוואני כבר שנים רבות. אמנם כיום מרבית מהעוסקים בתחום "פילוסופיה חינוכית" בטייוואן מושפעים מאוד מפילוסופיות החינוך האמריקאיות בתחום זכויות האדם, אתיקה סביבתית ופמיניזם, ובכל זאת השפעת הפילוסופיות הסיניות העתיקות – ביניהן הקונפוציאנית - עדיין נוכחות מאוד. זה בא לידי ביטוי לא רק במערכת החינוך עצמה, אלא בהתנהלות היומיומית בטייוואן, כמו למשל בהתמודדות המצוינת שלה עם משבר הקורונה מהרגע שפרצה המגיפה.


אז איך זה עובד בתכלס בטייוואן?

בעיקרון המערכת כולה פועלת כדי שהחברה הטייוואנית תהיה כזו המושתתת על חינוך ולמידה ברמה גבוהה, בהתאם לערכים הקונפוציאניים. היא עושה זאת בדרכים שונות, כמו למשל:


* שליטה במערכת החינוך - משרד החינוך בטייוואן ממונה על חינוך כלל האוכלוסיה הטייוואנית, החל מילדי גן, דרך תלמידי תיכון, סטודנטים, השכרות מקצועיות, חינוך מיוחד, ועד חינוך לבני הגיל השלישי. כמו כן, החוק הטייוואני מקנה לכל אדם בכל גיל זכאות לחינוך והשכלה מונגשת (כולל מדיה, ספריות ציבוריות, מוזיאונים ועוד), ואוסר למנוע מאדם חינוך והשכלה על רקע מינו, גילו, אמונתנו, מעמדו הכלכלי או כל סיבה אחרת. משרד החינוך אף אחראי להגדיר את הערכים שבלב כל תכניות הלימוד - ביניהם פיתוח חשיבה ביקורתית, שמירה על איכות הסביבה, עידוד קדמה ומודרניות, ופיתוח הזהות הלאומית הטייוואנית.


* ההורים כשותפים - החוק הטייוואני רואה בהורים ובמשקי הבית שותפים פעילים בקידום האקדמי של ילדיהם ובהקניית הערכים האלו, תוך רכישת הערכים בעצמם, ולכן ההורים הם שותפים פיננסיים ומעשיים בהתקדמות הלימודית של ילדיהם.


* בחינות "הזדמנות אחת" – לתלמידי התיכון נערכת בחינה אחת מסכמת שמעניקה ציון סופי. ציון זה מהווה רף קבלה למרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה.


* השקעה מתמדת של הממשל בקידום המחקר האקדמי ופיתוח המוסדות להשלכה גבוהה במדינה.


יש לציין שמעבר לתפיסה קונפוציאנית פרופר, טייוואן מקדשת את הלמידה וההישגיות של תלמידיה גם כדי להשיג יעדים כמו פיתוח המחקר המדעי והטכנולוגי, מעבר לכלכלת הייטק ופיתוח התעשייה, ובאופן כללי- הדבקת הפער הטכנולוגי שנוצר בעשורים קודמים בינה (ובין מדינות אסייתיות נוספות) לבין מדינות המערב. אמנם הפער כבר כמעט ולא קיים יותר, אבל טייוואן עדיין משקיעה רבות בתחומים האלו. היא אף הקימה משרד מיוחד - K-12 Education Administration - שאמון על בניית תכנית החינוך ובחינות התלמידים בגילאי גן עד תיכון, ומשרד נוסף - Youth Development Administration - שמטרתו לקדם צעירים בגילאי 18-35 ולהביא אותם לקדמת האקדמיה, השירות המדיני או תחומי הטכנולוגיה, התעשייה והמדעים בטיוואן.


כדי לסכם, אפשר לומר שהמסורת התרבותית בטייוואן קשורה קשר הדוק למסורות הקונפוציאניות, המעודדות חינוך ברמה גבוהה, שירות ציבורי, עידוד למידה והשכלה, מסורות משפחתיות ועוד. משרד החינוך הטייוואני מגויס להנחלת הערכים האלו לכל שכבות הגיל, והם עומדים בבסיס מסגרת החינוך בטייוואן. וכך קורה שיום לימודים נמשך 12 שעות, והצעירים הטייוואנים נמצאים תחת עומס לימודי גבוה מאוד במטרה לעמוד ביעדים שהציבה המדינה, אך גם כדי לשמר מסורת עתיקת שנים של קידוש החינוך והלמידה.


בשנים האחרונות בטייוואן ישנו שיח פורה על נושא החינוך, כשמצד אחד רואים המשך תפיסות שמרניות, אך מצד שני גם קולות של ביקורת על סגנון החינוך המסורתי, וקריאה לפיתוח חינוך ששם במוקד שלו חשיבה יצירתית ויזמות. אחד הדברים המעניינים בהקשר זה הוא שבטייוואן מסתכלים על החינוך הישראלי בתור מודל שממנו אפשר ללמוד על חשיבה מחוץ לקופסא. מבקרים ישראלים בטייוואן לעיתים מופתעים לגלות ספרים רבי מכר על ״חוצפה ישראלית״, ״כיצד אמא יהודיה מחנכת את ילדיה״ ו״הסטארט אפ ניישן״. בקיצור, נראה שכמו תמיד - לשתי התרבויות יש מה ללמוד זו מזו :)


מאחלים למידה פורה ומהנה - כל אחד בתחומו!


  • LinkedIn - Grey Circle
  • Facebook - Grey Circle
Jiaoxi Sietian Temple.jpg

צרו קשר

bottom of page