כתבה מאת: דגן תבורי בליווי מיטל מרגוליס לין, במסגרת תוכנית המתמחים של האוניברסיטה העברית
אחד היעדים הפופולריים ביותר בקרב מטיילים באסיה הוא יפן, אך מה שפחות ידוע הוא שהרבה מהמאפיינים היפניים שכל כך מושכים את התיירים - קיימים גם במקומות אחרים באסיה, ובטייוואן במיוחד.
ההסבר לכך הוא חמישים שנים של שלטון קולוניאלי-יפני בטייוואן, שהייתה למעשה המקום הראשון שבו שלטה יפן מחוץ לשטחיה. השליטה היפנית החלה בסוף המאה ה-19, ונכון שלא הכל היה ורוד באותם ימים, אך התקופה הזו התאפיינה בפיתוח תרבותי וכלכלי מואץ באי. השינויים שהתרחשו בזמנו מותירים את חותמם עד היום, ולא יהיה זה מוגזם לומר שהמקור של רבות מן המסורות ״החדשות״ ומאפיינים תרבותיים מסוימים בטייוואן הוא בעצם יפני.
בכתבה זו אספנו עבורכם מקבץ מנהגים ומאפיינים טייוואניים שהגיעו מיפן, ויוכלו להעניק למבקרים ה״יפנופילים״ נדבך נוסף ומעשיר לטיולם בטייוואן.
טבילה במעיינות חמים: רגיעה לגוף ולנפש
טייוואן ממוקמת באזור גיאולוגי ייחודי, בין שני לוחות טקטוניים - לוח היאנג-דזה והלוח הפיליפיני - אשר חוצים את האי. בשל כך האזור מאופיין בפעילות געשית ובהיווצרות של מעיינות חמים עשירים במינרלים, אשר להם אפקטים בריאותיים המיטיבים עם מחלות כרוניות, בריאות העור, מערכת העצבים, מערכת הנשימה ועוד.
המעיינות החמים אמנם היו באי עוד לפני ההגעה של היפנים, אבל הם אלו שהביאו איתם את תרבות הטבילה. ביפן קיימת תרבות מפותחת של מרחצאות ציבוריים וטבילה במעיינות חמים, ולכן כשהם הגיעו לאי הטייוואני הם הבינו שיש בידם אוצר והחלו בפיתוח מהיר של אזורי המעיינות. היפנים הם אלו שבנו בשנת 1896 (רק שנה אחת לתוך תקופת שלטונם) את מלון המעיינות החמים הראשון, ולאט לאט גם התושבים המקומיים הצטרפו לחגיגה. עד שהשלטון היפני נפל, טבילה במעיינות חמים כבר הייתה מבוססת כבילוי פופולרי בקרב תושבי האי. גם היום זו נחשבת פעילות "חובה" למבקרים בטייוואן, והיא מומלצת במיוחד לאלו המגיעים בחודשי החורף, כאשר הטמפרטורות נמוכות יותר.
השבילים הורודים: פריחת הדובדבן בטייוואן
אמנם ליפנים אין קשר מעשי לכך, אך פריחת הדובדבן המפורסמת ביפן היא גם אחד המאורעות היפים ביותר בטייוואן. עץ הדובדבן הוא צמח מקומי באי, לא זר ולא מיובא, ובכל זאת הימצאותו בטייוואן לא מאוד ידועה לקהל הרחב. אז... אם במקרה תגיעו לביקור בין החודשים פברואר לאפריל, תוכלו לחזות בעצים נצבעים בורוד ולהתמוגג מפריחות מרהיבות בטייפה עצמה ובפארקים המקיפים את עיר הבירה, למשל בפארק יאנגמינגשאן הקסום.
טקס התה הטייוואני – שילוב בין הסיני והיפני
טקסי התה בטייוואן הם ה-מקום בו בא לידי ביטוי שילוב ההשפעות התרבותיות של השלטונות הזרים באי. נסביר: התה הגיע לראשונה לטייוואן עם ההגירה הסינית במאה ה-17, אבל מנהג שתיית התה של הסינים היה קצת קשה ליישום, ובכן, משום שכמעט ולא צמח תה באי. מי שהתחילו לגדל תה בטייוואן היו ההולנדים, שבאותה תקופה שלטו בחלקים מסוימים באי, ובעקבות כך התבססה תרבות שתיית התה. עם זאת, אובססיית התה האמיתית התחילה רק עם הגעת היפנים, שהביאו איתם שלל מסורות ומנהגים אשר נהוגים בטייוואן עד היום - חליצת נעליים טרם הכניסה לחלל, עיצוב חלל שתיית התה בסגנון ״מרגיע ושלו״ על מנת להעצים את החוויה, ואפילו שימוש בכלי תה שיובאו במיוחד מיפן.
בטייוואן עושים את זה טוב יותר - הקולינריה היפנית באי
תאמינו או לא, אך בכל שנה יפנים רבים מגיעים לטייוואן רק כדי לטעום את האוכל היפני באי, וזו בהחלט גושפנקא לאיכותו. חמישים שנות השליטה היפנית ניכרות באופן מיוחד בתרבות הקולינרית בטייוואן, שבה אוכל הוא לא רק הכרח פיזיולוגי אלא ממש דרך חיים. בטייוואן כשנפגשים, במקום לשאול "מה שלומך?" שואלים "האם אכלת כבר?" (?你吃飽了嗎), וביקור בטייוואן הוא חגיגת טעימות של מאכלים ייחודיים כמו מרק נודלס ובשר (לחצו למתכון), תה הבובה המפורסם (לחצו למתכון), או עוגות האננס הפופולריות (לחצו למתכון). ובקיצור, זה לא מפתיע שההשפעה היפנית חלחלה עמוק לתוך תחום המזון.
הורים רבים בטייוואן שולחים את ילדיהם לבית הספר עם קופסאות ה״בנטו״, שהן דוגמא מושלמת לאסתטיקה והיעילות היפניות. בקופסא, אשר מחולקת לתאים, נהוג לארוז כדורי אורז מעוצבים בשלל צורות, מפרחים ועד לדובי פנדה, בתוספת אצות, דגים וירקות. הרעיון הוא שבכל תא יש מרכיב אחר, וביחד כל המרכיבים בונים ארוחה מאוזנת, עשירה ומשביעה. לעיתים מצרפים לקופסאות האוכל של הילדים מרק מיסו, שגם המקור שלו הוא ביפן.
מאפיינים קולינריים יפנים נוספים שהשתרשו בטייוואן הם טיגון בטמפורה, וכן עולם שלם של דגים ופירות ים, שאותם מומלץ במיוחד לנסות בשוק הדגים בטייפה.
"וואבי סאבי" - השלמות שבאי-השלמות
מה אתם עושים כשנשבר לכם ספל קפה? האם אתם טורחים לתקן אותו, או זורקים לפח וקונים אחד חדש ויפה? כך או כך, אנחנו מזמינים אתכם להכיר את רעיון ה״וואבי סאבי״.
תפיסת ה״וואבי סאבי״ עברה גלגולים רבים במרחב האסייתי כולו. במאה ה-11 היא התגלגלה מסין ליפן, שם היפנים העניקו לה את משמעותה - בכל דבר מושלם מוכרח להיות פגם מסוים, ולכן עלינו לקבל את חוסר השלמות והארעיות. רעיון ה״וואבי סאבי״ נשען על שלוש מציאויות פשוטות: שום דבר לא נמשך לנצח, שום דבר לא גמור, ושום דבר לא מושלם. הוא מתאר גם אסתטיקה לא מושלמת, כך למשל מדרכה תיסלל מסביב לסלע שקשה להזיז. באופן הזה הדבר ה״פגום״ הופך לייחודי ומושלם דווקא משום שאיננו מושלם.
את השפעות הרעיון הזה ניתן לראות באופן בו האמנות היפנית משפיעה על זו הטייוואנית. אמנים טייוואנים רבים מושפעים מתפיסת ה״וואבי סאבי״, ועבודותיהם מדגימות כיצד ניתן להפוך חוסר סימטריה או חוסר שלמות ליצירה ״מושלמת״.
השפעה הדדית – האנימה ביפן וטייוואן
הרעיון לכתבה הזו הגיע לאחר שדיברתי עם חבר על ההתמחות שאני עושה. סיפרתי לו שבפועל אני עושה את מה שעשיתי תמיד - מתעסקת הרבה בהיסטוריה. אמרתי לו שלמרות שכבר שנה אני חוקרת את ההיסטוריה הטייוואנית, על התרבות הפופולרית שלה אני כמעט ולא יודעת שום דבר. אותו חבר הציע לי לכתוב כתבה על תרבות האנימה בטייוואן. ״אמנם זה יפני״, הוא אמר, ״אבל האנימה ממש חזקה שם״. והוא צדק.
גיליתי שטייוואן ממוקמת במקום השני (אחרי יפן כמובן) באחוז צופי האנימה, ושכשליש מתושבי האי צופים בסדרות אנימה באופן קבוע. גם תרבות הקוספליי - מנהג בו אנשים מתחפשים לדמויות אנימה - חיה ובועטת בטייוואן. באוניברסיטת טייפה, למשל, התקיים לא מזמן ״יום תחפושות״ שהוקדש במיוחד לסדרות האנימה האהובות באי. הפופולריות הזו באה לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה של יוצרי אנימה עם מותגים בינלאומיים גדולים כמו נייקי או יוניקלו, אשר יצרו למעריצים הטייוואנים קולקציות לבוש המבוססות על הסדרות והסרטים האהובים.
בנימה אישית, אני מודה שאנימה היא לא ממש ״הקאפ אוף טי״ שלי. יתכן שזה בגלל סרט אחד - ״המסע המופלא״ (Spirited Away) - שככל הנראה צפיתי בו מוקדם מדי, משום שאני זוכרת את עלילתו כטראומטית למדי. ולמרות זאת, כבר אז הוקסמתי מהנופים בהם עוברת גיבורת הסרט, צ׳יהירו. עד לכתיבת הכתבה הזו הייתי בטוחה שההשראה לנופים האלו הגיעה מיפן, אך להפתעתי הרבה גיליתי שזו בכלל העיירה הקטנה ג׳יופן (Jiufen), שממוקמת בסך הכל 40 דקות נסיעה מטייפה. מסתבר שבמאי הסרט היפני, הייאו מיאזאקי, שאב את ההשראה לסרטו מעיירה ציורית בטייוואן, מה ששוב מוכיח שהקשר בין שני האיים ממשיך להתקיים גם היום.
לסיכום, טייוואן היא מקום קוסמופוליטי, וכשמטיילים ברחבי האי - בין אם זה במעיינות החמים, בסיור עירוני בטייפה, או בטיול באחד הפארקים הלאומיים - קשה שלא להרגיש את המגוון הגדול של ההשפעות התרבותיות. התרבות היפנית נוכחת במיוחד, אך היא בהחלט לא היחידה. המיקס המעניין הזה הוא חלק ממה שהופך את טייוואן למקום מיוחד כל כך, שלמרות שנשלט בידי גורמים זרים במשך תקופה ארוכה, השכיל לאמץ מאפיינים מגוונים שהופכים אותו למובחן וייחודי בדרכו שלו.
מתכננים ביקור בטייוואן ורוצים להפיק ממנו את המירב?
מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?
מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?
לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.
מאחלים לכולנו שנחגוג את הייחודיות שלנו!
